חרושצ'וב מנסה להצדיק

במאמר זה בגין מבקר את הסכם חוזה אי ההתקפה שנחתם בין גרמניה לבריה"מ אשר לטענתו פתח את התוקפנות הגדולה ביותר בתולדות האנושות. הוא אינו מקבל את טענותיו של חורשצ'וב, יורשו של סטלין, אשר ניסה להצדיק את החוזה. בנוסף, הוא טוען כי ניתן היה למנוע את מלחמת העולם השנייה אלמלא השגיאות הפטליות שנתנו לגרמניה חוזק לתוקפן, ומכך בגין קורא ללמוד לקח כי מי שרואה את הסכם חוזה אי ההתקפה המעודד תוקפנות עם גרמניה הנאצית , כמוצדק – אינו רואה שום פגם במתן נשק סובייטי בידי דיקטטוריים פשיסטיים במזרח התיכון. פורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו.

המורד הבודד

במאמר זה בגין מציין לשבח את מחבר הספר "מעמד חדש" מילובאן גילא'ס, מנהיג קומוניסטי יוגוסלבי וסגן נשיאה לשעבר שישב באותה עת בכלא היוגוסלבי על מרידתו בקומוניזם. בגין משבח את טענתו של ג'ילאס כי משטרים קומוניסטים הם צורה של מלחמת אזרחים המתנהלת בין הממשלה לעם וכי הם משטרים טוטליטאריים.

אנחנו המאושרים

במאמר זה יוצא בגין נגד פגישתם של רה"מ ואדונהאר. בגין טוען כי פגישה זו הועילה דווקא לתעמולה הגרמנית הרוצה להציג גרמניה אחרת. בגין יוצא גם נגד דברי רה"מ שטען כי גרמניה של היום היא איננה גרמניה של אתמול. בגין טוען עוד כי מה שהביא לשינוי ביחסה של מפא"י לגרמניה הוא בצע הכסף שלמענו תעשה מפא"י הכל (בהקשר זה מתייחס בגין להסתדרות ולסולל בונה). עוד טוען בגין כי הגורם הנוסף ביחסם המתרפס של עסקני מפא"י כלפי גרמניה הוא פסיכולוגי שכן עסקני מפא"י רגילים בכניעה בפני חזקים יותר וכך הוכיחה ההיסטוריה של היישוב. בגין קובע עוד כי כוחם של הערכים הרוחניים חזק יותר מהחומריים ויש לזכור זאת.

הנכונות המכרעת

במאמר זה לכבוד יום תל–חי סוקר בגין את חייו ואת פועלו של יוסף טרומפלדור. בגין סוקר את התפתחות הגבורה העברית כפי שהתבטאה אצל אנשים שונים. בגין טוען כי גם בימי השואה פרצה הגבורה היהודית אצל מעטים בגטאות שיצאו להילחם או ששירתו כיחידים בצבאות זרים.בגין טען כי אין כל דירוג בגבורות אלא בכל גבורה שהיא יש ייחוד מסוים וכולן קדושות או מקדשות, מיוחדות ומייחדות. בגין טען כי העקרון של החשיבות למות בעד האומה הוא עיקרון חשוב מאוד ויש להחדירו בחינוך.

הקליע והיד המנחה

במאמר זה בגין כותב על מרוץ החימוש. בגין טוען שכלי הנשק השונים שמסתובבים באזור מהווים סכנה רבה לאזור כולו. עוד טוען בגין כי הוא חרד מנשק רב עוצמה שימצא בידי הגרמנים שהם עם שיכור כוח. בגין מפחית מחשיבות הנשק הגרעיני משום שלדעתו נשק כזה עדיין לא זמין ולא בשימוש.