לארגנטינה לאו

–במאמר זה יוצא בגין נגד בקשת ארגנטינה להסגיר לה את אייכמן. עוד יוצא בגין נגד התנהגות אנשי מפא"י בכנסת שצעקו לעבר ח"כ שופמן ("חרות" ) שלא "חרות" הביאה את אייכמן ארצה. עוד בגין במאמר זה מעלה השערה כי אילו "חרות" היתה זו שמביאה את אייכמן לארץ אז מפא"י היתה תוקפת את "חרות" על כך שחטפה את אייכמן מארץ זרה ופגעה בכך בריבונותה. עוד בגין יוצא במאמר זה נגד המכתב המזויף שהציגה ישראל ובו אייכמן מודיע שיצא מארגנטינה ע"פ רצונו .בגין טוען כי מכתב כזה עלול לגרום נזק רב לישראל בזירה הבינ"ל.

יחוד הסמכות

במאמר זה יוצא בגין נגד הצעתו של ד"ר גולדמן נשיא ההסתדרות הציונית שהציע להקים בית דין בינ"ל לפשעיו של אייכמן. בגין טוען כי העולם עוד עלול לחשוב שזה הצעת קונגרס ולא הצעה פרטית.בגין טוען עוד כי דברים אלא של גולדמן עלולים להזמין לחץ בינ"ל על ישראל שלא לשפוט את אייכמן בישראל. בגין טוען כי יש לשפוט את אייכמן בישראל כי לישראל ישנה סמכות שיפוטית ייחודית. עוד קורא בגין לעריכת משפט צדק לאייכמן על פי כל הכללים הנהוגים.

בינאום האופוזיציה

במאמר זה כותב בגין על ממשלות שלא מאפשרות לאופוזיציה לתפקד. בגין סוקר ארצות שונות שבהן הופל המשטר לאחר שנמנע מהאופוזיציה לתפקד (טורקיה, דרום אמריקה). עוד במאמר זה קורא בגין לארצות חופשיות ודמוקרטיות לתמוך רק בממשלות אשר נותנות לאופוזיציה לפעול. עוד מציין בגין כי אומנם בישראל האופוזיציה מתפקדת ולא מדוכאת באמצעיים ברוטליים אך בכל זאת השלטון נוקט בדרכים של שוחד מיטיב, ולחץ כלכלי. עוד מתייחס בגין לאמירתו של בן –גוריון כי "חרות" לא תגיע לשלטון לעולם. בגין מדגיש כי בכל דמוקרטיה חייבת להיות אופוזיציה.

משפטו של אייכמן וחקירתו

"במאמר זה בגין מבקר את דרישתו של שר המשפטים אשר יצא בקריאה משודרת אל העיתונאים שלא לחרוץ את דינו של אייכמן לפני שהוצא ע""י בית דין מוסמך- קריאה אשר מבחינה מוסרית ומדינית אחראית עליה הממשלה. בגין מביא שתי הנחות לסיבת קריאה זו ומגיב להנחה השנייה בטענה כי שר המשפטים התרשם יתר על המידה מכתבות לחץ זרות. ולכן, עלינו לומר לכל הלוחצים, שעליהם לצפות במשפט הפומבי בו נשפט משמיד גרמני בידי שופטים יהודיים. ומכיוון שאיש אינו מוסמך לשפוט את משפטנו, אין זה ראוי כי שר המשפטים ידרוש מן העיתונאים שלא לפרסם את מעשי אייכמן במשפט חשוב ומיוחד שכזה. אולם במהלך חקירתו של אייכמן ישנה פרשה אחרת שהיא חמורה יותר. הוא יושב במעצר סתר, אין אליו גישה פרט לאנשים המייצגים את שירותי הביטחון ושום הודעות רשמיות לגבי החקירה לא פורסמו אלא מתפרסמות רק ידיעות מודלפות לגבי מה שאייכמן אמר והבטיח שיגיד. ולכן, אם הדלפות מסוג זה מתחילות להופיע כבר משלב חקירת ההכנה, עולה השאלה אם ניתן להסתפק בנוהל רגיל של חקירה משטרתית? בפורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו. "

המעשה ומשמעותו

במאמר זה כותב בגין על תפיסתו של הפושע הנאתי אדולף אייכמן והבאתו לישראל. בגין משבח את תפיסתו וקובע כי ישראל היתה חייבת והיתה זכאית לפעול כפי שפעלה. עוד קובע בגין כי יש לקוות שיתקיים לאייכמן משפט פומבי. בגין מציע שאייכמן במשפט יואשם בלבד על רצח עם ולא על דברים נוספים כמו גניבה וכו'. בגין מעלה במאמרו שאלה מוסרית, האם רשאים אנו לסלוח לעמו של אייכמן ,העם הגרמני ?