במאמר זה יוצא בגין נגד יוזמתו של מזכ"ל האו"ם אשר ביקש מנאצר לשגר יחידה צבאית אשר תשמור על הסדר בקונגו. בגין יוצא גם נגד כך שמחאת ישראל לנוכח יוזמה זו התמהמה מה עוד שבקונגו ישנו יישוב יהודי של מושמדים. בגין טוען כי למצרים אין כל זכות מוסרית לשלוח צבא לקונגו מה עוד שהדבר עלול להוביל לסיבוכים ולסיכונים מיותרים.
העיתון מדווח על דבריו של בגין בבית הקברות בצפת לפני המצבות של עולי הגרדום . בגין ביקש את סליחתם לנוכח הורדת סמלי האצ"ל מעל קברות עולי הגרדום בצפת ע"י אלמוני.
במאמר זה מתייחס בגין לפרשת נפילת העיר העתיקה בי-ם במלחמת העצמאות. בגין טוען כי "חרות" טוענת עתה כפי שהיא טענה בעבר כי ניתן היה לכבוש את י"ם העתיקה בעשרת ימי הקרבות שקדמו להפוגה הראשונה. בגין מציין את דב יוסף שהיה מושל י-ם שמציין בספרו "קריה נאמנה" כי היה זה כשלון מצד ההגנה לא לכבוש את י-ם המזרחית. בגין תמה על שתיקתו של יוסף לאורך השנים במיוחד כאשר תיפקד כשר בממשלה. (בגין משווה אותו לפושה אותו צרפתי ששינה את דעותיו במהפכה הצרפתית). עוד יוצא בגין במאמר זה נגד רה"מ אשר אמר כי יכתוב זכרונות אך יתבע שהם יפורסמו אחרי שיתם כל הדור הזה משום שנעשו שגיאות ע"י אנשים מסוימים ואין הוא מעוניין לפגוע בהם. בגין טוען כי דברים אלה הם דברי טיפשות כי פירסומו של בן-גוריון יפגע בזכרם של המתים כי הם לא יוכלו להשיב לטענותיו של בן-גוריון.
במאמר זה מתייחס בגין לסכסוך בין ישראל לארגנטינה וזאת בעקבות חטיפתו של אייכמן מארגנטינה לישראל. בגין מכנה את האיגרת המזויפת שפירסמה ישראל על כך שאייכמן מרצונו עזב את ארגנטינה כאיגרת טיפשית.בגין מציין עוד כי ארגנטינה ויתרה על רצונה בהסגרת אייכמן. עוד מציין בגין כי ישראל לא היתה צריכה לפרסם הודעה על כך שבגין נתפס ע"י המוסד אלא שהוא נתפס ע"י ישראל והובא אליה.
במאמר זה בגין מבקר את מפא"י אשר מינתה בלית ברירה את אבא אבן לשר החנוך. מינויו הפתיע מאוד את בגין, שהרי אבא אבן, שהיה נציג ישראל באו"ם ושגרירה בארה"ב, אינו מבין דבר בתכונותיו ובעיותיו של הנוער. ולכן אין זה מתאים למנותו לשר החינוך. בגין מוכיח את דבריו בכך שעסקני מפא"י עשו כמיטב יכלתם לשכנע את מר זלמן ארן להתמנות לשר החינוך אשר בהתחלה היסס אם לקחת את התפקיד/לאו. בנוסף, כעבור זמן מה, בעקבות קשיים במערכת החינוך, התפטר השר ארן מתפקידו החינוכי. ולמרות כל זאת, עסקני מפא"י לא ראו באבא אבן כמתאים להחליפו בתפקיד שר החינוך. הם ניסו להניא את מר ארן מלעזוב את התפקיד ואף התמנה, באופן זמני לתפקיד זה, ראש הממשלה עמוס התיקים ולא מר אבן. אך בסופו של דבר, בלית ברירה, נתמנה לתפקיד זה רק מהסיבה שהיה שר בלי תיק. מכאן ניתן לראות את דרכי המינוי "המוזרים" לתפקידים בממשלה שמנהלים חברי מפא"י בממשלה. בסוף המאמר, בגין מאחל הצלחה לאבא אבן בתפקידו החדש ומעלה תהייה לגבי התנהלות עבודתו העתידית. פורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו.
