בגין טוען שמאחר ומלך ירדן לא מוכן לשבת למו"מ עם ישראל בלא התחייבות מקודמת שישראל תוותר על יהודה ושומרון, אין 'אופציה ירדנית' שכן ויתור כזה יחייב הקמת מדינה פלשתינית, שרוב הבית מתנגד לה. בגין מציין שירדן פועלת עם עיראק, ומאפשרת לה להעביר נשק בשטחה לצורך תקיפות באיראן. ולכן אין 'אופציה ירדנית' כל עוד לירדן יש גב עיראקי.
בגין מברך את הפארלמנט לרגל שובו מהפגרה. בגין דן יהדות התפוצות, ומתמקד בשלושה אזורים – הראשון ברית המועצות בה שבויים עדיין אסירי ציון, וכל שנה מאושרים לעלות פחות ופחות אנשים ממנה. בגין פונה שוב לפרלמנטים בעולם בבקשה לעזור בשחרור האסירים ופתיחת השערים. השני, סוריה, בה היהודים שנשארו סובלים מאוד, והשלישי – צרפת בה נושבות רוחות ניאו-נאציות, אנטישמיות וקיימת הכחשת שואה, רק דור אחד אחריה. בגין טוען שאין הבדל בין אנטי-ציונות לאנטישמיות, והצהרת האו"ם כאילו הציונות היא גזענית מעודדת את האנטישמיות בעולם. בגין טוען שיש להגן על הכבוד לאומי למען ששנות ה-30 וה-40 באירופה לא יישנו, ופונה לאחינו בגולה לעלות לארץ.
דברי מנחם בגין על הקשר בין אנטישמיות לאנטי ציונות.
במאמר זה בגין נושא דברי הספד בציון מאה שנה להולדת ז'בוטינסקי.
בגין מודיע על התפטרותו של שר המשפטים משה תמיר מודה לו, ומאחל לו בהצלחה, ומבקש את אישור הכנסת למינוי ח"כ ניסים כשר במקומו. בגין מגיב על ההאשמות שהתפרסמו כאילו הוא ביקש את עיקוב החקירה בענין התנקשות שביצעה המחתרת היהודית שבוע קודם לכן, נגד ראשי הערים ביהודה שומרון ועזה. בגין טוען שזו עלילת דם, ובכל מקום הצהיר על כך שהוא הורה על זירוז החקירה, וכי התפטרות ראש שירותי הבטחון לא קשורה לענין זה. בגין נוזף בראש האופוזיציה שלא ראה לנכון להודות לשר המתפטר על שירותו
