במאמר זה תוקף בגין את ממשלת ישראל על כך שהיא מונעת דיון מדיני על אף חתימתם של 40 חברי כנסת אשר מעוניינים לקיים דיון מדיני בנושא. בגין מציין כי אין זו הפעם הראשונה בה הממשלה מנסה למנוע דיון צבורי בפרלמנט, ובכך מונעת מבית הנבחרים למלא את תפקידו. במהלך המאמר בגין מזהיר את הממשלה מפני הסכנות שאורבות מנאצר המתכונן למלחמה עם ישראל
במאמר זה יוצא בגין נגד ספר תולדות ההגנה וטוען כי ספר זה סילף את תרומת האצ"ל למדינה וכי ספר זה איננו אוביקטיבי כלל שכן הוא נכתב ע"י היסטוריוני מפא"י . בגין מציין כי עורך הספר ההיסטוריון דינור הוא חבר מפא"י ותיק. בגין טוען כי הממשלה אחראית לספר וזאת למרות שבן –גוריון הורה על כתיבתו משום שעתה אשכול הוא האחראי.בגין טוען עוד כי יש לדון בספר זה משום שהוא נכתב כספר רשמי של משרד הביטחון על חשבון משלם המיסים הישראלי בגין טוען עוד כי לא אכפת לו כלל אם בספר היה נכתב על ההגנה בלבד אבל עצם סילוף פעולות האצ"ל הוא מעשה שחצנות בעל סממנים טוטליטאריים. בגין מכנה את כותבי הספר והאחראים לו כהיסטוריוזופים מסלפי היסטוריה.
במאמר זה דן בגין בביקורו של האפיפיור פאלוס ה6 בישראל. בגין יוצא נגד הנשיא על כך שקיבל את האפיפיור במגידו ולא בי"ם כפי שהיה צריך כדי לשמור על כבודה הלאומי של המדינה.בגין מציין גם בחוסר נוחות את העובדה שהנשיא נאלץ להמתין לאפיפיור למעלה משעה ואת העובדה כי מברק התודה של האפיפיור לאחר הביקור נשלח לת"א ולא לבירתה של ישראל.בגין תוקף במאמר זה בחריפות גם את נציגי מפא"י על דבריהם כי יעשו חשבון לאחר הראשל"צ הרב ניסים (שסירב לפגוש את האפיפיור). בגין מציין לשבח את התנהגות הראשל"צ ומציין כי התנהגותו הצילה את כבודו הלאומי של העם
במאמר זה בגין בוחן את מצבנו כעם – האם יש לעם חירות, מולדת, ויכולת לקיים מדינה. בגין טוען כי את החירות הלאומית שלנו כבשנו והשגנו בכוחות עצמנו, אך עדיין יש מקום לשיפור בענין החירות הפרטית של האדם, שלא תוכל להתקיים כל עוד אין הפרדה בין מפלגה לפרנסה. לענין מולדת, בגין טוען כי בעם שלנו המולדת אמורה להיות לא איפה שנח לי, אלא איפה שהמולדת שם נח לי, בגין מביע צער על אחוזי היורדים מהארץ. לענין קיום המדינה, נראה שאנו מוכיחים את יכולתנו בהשוואה לעמים אחרים תאריך מדוייק לא ידוע, כנראה בשנת 1964 (18 למדינת ישראל)
נאום בגין בכנסת בו הוא מאשים את הממשלה באחריותה להוצאה לאור של ספר במשרד הבטחון ובו עיוותים ודברי הסתה כנגד תלמידי ז'בוטינסקי, אנשי המחתרות ועולי הגרדום. בגין עוקץ את הממשלה ושואל האם ישראל בר השתתף בערכתו. הנאום מופיע בדברי הכנסת מיום 25/12/1963
