נאומו של בגין במליאת הכנסת. בגין מברך על החלטת הממשלה להעלות את עצמותיו של ז'בוטינסקי ארצה. בגין מבקר את הממשלה על התנהגותה בפרשת השבויים הישראלים בסוריה. בגין מצביע על סכנת המלחמה המשתקפת מהצהרותיו של נאצר. הגין מבקר את הממשלה על המדיניות "הגרמנופילית" שלה. בגין קורא למאמץ לאומי המכוון להסברה בחו"ל ולשיפור הגנת העורף. בגין מביא דוגמאות של האנטישמיות הגוברת בברה"מ.
העיתון מדווח על הודעת בגין בכנס של מרכז "חרות" ב15/3 על החלטת ממשלת ישראל להורות על העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי ורעיתו יוהנה ארצה. בגין בירך בכנס תכלת לבן את הממשלה על החלטתה והודה במיוחד לרה"מ אשכול.בגין הזכיר כי 24 שנים הם נלחמו למען רגע זה . בגין הקריא את הפיסקה מצוואת ז'בוטינסקי המתיחסת לבקשתו המפורשת שממשלת ישראל תורה על העלאת עצמותיו ארצה.
העיתון מדווח על הכינוס סיעת תכלת לבן בהסתדרות ועל דברי הסיכום של בגין שעמד על כך כי לחרות הצביעו יותר פועלים מאשר למפ"ם או לאחדות העבודה. אולם תנועת החרות לא תקרא לעצמה ,,מפלגת פועלים, משום שזה מונח מזייף ומסלף. אנו מתגאים בהיותנו תנועה לאומית ונושאים אהבה לפועל העברי, מאז באנו לדגלו של זאב ז'בוטינסקי. אנו מתגאים בזה שלא היינו סוצאיליסטים ומעולם לא נהיה סוציאליסטים. נאצר- הוא נושא הסוציאליזם, בן בלה הוא סוציאליסט. ולסוקרנו סוציאליזם משלו. כל זה קשר בדיקטטורה ובעריצות וכל אלה רוצים להשמיד את מדינת ישראל. לעומת זאת מאמניה תנועת החרות בחורת האדם ובצדק הסוציאלי, בלי סוציאליזם. מי שדואג לעובד, הרי זה מי שהולך לאורו של זאב ז'בוטינסקי. כן מתייחס בגין לדרישות לבטל את הע"ל ואמר כי חרות לא תכנע לאולטימטומים ותתנגד בתוקף למהלך שכזה. הנאום במלואו פורסם בגליון מה- 30/3/64, ע"מ 3.
במאמר זה דן בגין על געגועי השיבה של בן–גוריון לראשות הממשלה. בגין יוצא נגד הטפותיו של בן גוריון לשינוי שיטת הבחירות ועל מאמציו לגייס למאבק זה שורה של רמטכ"לים שעבר. בגין טוען כי גיוס זה ישנו פגם מוסרי שכן משום שרובם של הרמטכ"לים לשעבר אינם עוסקים בפוליטיקה וכן גם אם הם מגויסים למאבק זה אין כל צורך ואין זה ראוי שהם יופיעו תחת התואר של רמטכ"לים לשעבר. בגין מציין בשלילה במאמר זה את דבריו של בן –גוריון טען כי דיין היה הרמטכ"ל הטוב ביותר שהיה לצה"ל אי פעם דבר שעורר את רוגזם של רמטכ"לים האחרים. בגין תמה על הרעש שעוררו דברים אלה של בן –גוריון בעיתונות, שכוונו נגד פעילותו של יגאל ידין במלחמה, כאשר דבריו של בן –גוריון שפגעו באצ"ל על פעילותם במלחמה לא עוררו רעש.
עיתון מדווח על דברי בגין בהרצאה בפ"ת כי דבריו של בן גוריון שהודה כי ניתן היה לשחרר ב48 את הארץ כולה מהווים הוכחה לכך כי נציגי "חרות" צדקו בכל טענותיהם לאורך כל השנים.בגין יצא נגד ניסיונות בן –גוריון להטיל על אי אחריות השלמת הכיבוש ב1948 על הדרג הצבאי וטען כי אשמתו של בן גוריון בענין רבה ביותר
