ארכיונים: Articles

הישיבה המאה וששים ושמונה של הכנסת השישית יום חמישי, י"ח אדר ב' תשכ"ז 30 במארס 1967 – חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה) (תיקון) תשכ"ז-1967

By

בישיבה זו עבר בקריאה שניה ושלישית תיקון בחוק בטחון המדינה סעיף 24, הדן בפגישה והעברת מידע לסוכן זר. התיקון שהתקבל גורס כי מי שנפגש עם סוכן זר אך לא העביר לו מידע העלול לסכן את בטחון המדינה, ללא ספק, יזוכה. בגין בתורו לנאום טען כי הלחץ הפרלמנטרי שהפעילו הוא וחבריו, העלה פרי, ולכן תוקן החוק. בגין הציע להבדיל בעניין עובד ציבור בין ידיעות שקיבל בתוקף תפקידו (גם אם אינו בתפקיד) לבין ידיעות כלליות שאין בהן לסכן את בטחון המדינה. הסתייגויות אחרות שהועלו על החוק, לא התקבלו. דיווח על ישיבה זו מובא בעתון 'היום' מתאריך 31/03/1967

מ. בגין – בכפר הדרוזים

By

העיתון מדווח על ביקורו של בגין בדלית אל כרמל לרגל "חג הקורבן" ואמר כי העדה הדרוזית שמרה נאמנות לישראל וכן לתנועת חרות במהלך השנים

מ. בגין במסיבה רבת-משתתפים של סניף תנועת החרות בחיפה – נפעל לאלטרנטיבה בשם העקרונות

By

העתון מדווח על מסיבת אוהדים וחברים של סניף תנועת החרות בחיפה. בבואו לנאום בגין טען כי העקרונות שלתנועת החרות קיימים זמן רב, והם לא ישתנו בקלות, ולא יצטרפו לממשלה בעד ויתור עליהם. בגין מקווה כי רק מיעוט הם האנשים מהליברליים שמעוניינים לפרק את גח"ל, וכי גח"ל הוא הסיכוי להוות אלטרנטיבה שלטונית. בגין התייחס גם למשבר הכלכלי, וטען כי העובדה שאין כמעט עלייה לארץ, וישנה מגמת ירידה מסיבית תלויה גם בעובדה שהשלטון חונק את השוק החופשי ויזמות כלכליות.

עליה וגשם

By

במאמר זה בגין דן בנאום תשובה להצעת אי האמון בממשלה שנשא ראש הממשלה אשכול בכנסת. בגין התייחס תחילה לנאום שפנה ברובו לח"כ שמעון פרס, שבכלל לא היה באולם באותה שעה. בגין טוען כי ראש הממשלה צריך להיות מוכן להשיב בהתאם לנסיבות, ולא רק לקרא נאום מוכן. נאום אשכול דן בבעיית העליה היורדת והירידה העולה, וכן בבעיית האבטלה. בגין טוען כי כשיש יותר יורדים מעולים, זה אומר שרעיון המדינה עצמו עומד בסכנה, והעובדה שהאבטלה עולה היא כמובן משפיעה על כמות היורדים, אם כי אין להשמע מכך כי הוא מצדיק את הירידה. בגין מגיב לטענה של אשכול כי העליה פוחתת כי מקורותיה פוחתים בגין עונה כי יש עוד הרבה עולים ממדינות כמו ברית המועצות אשר לא נותנים להם לעלות, וזה תפקיד הממשלה להלחם בזה, כמו כן, המדיניות הסוציאליסטית של הממשלה שלא מאפשרת יזמות חפשית גורמת לאנשים שיש להם הון פרטי, ממדינות רווחה להשאר במדינותיהם, או לרדת חזרה במידה ועלו ולא הצליחו להתאקלם.

יסודות גח"ל

By

במאמר זה מספר בגין על השותפות של חרות עם הליברלים, על הנסיונות הממושכים להתאחד, ועל הקמת הגוש בסופו של דבר. בגין מציין כי לאורך כל האיחוד היו אנשים משתי הסיעות שלא היו מעוניינים באיחוד, והם פרשו מן הגוש בגין מדגיש כי מה שעומד בבסיס האיחוד בין שתי הסיעות הוא השוויון וההדדיות בינהן, תוך שעקרון א"י השלמה, שאין עליו הסכמה, לא יכפה על הליברלים, ולא ישלל מחרות, וכך עם כל עקרון אחר בעתיד. המשבר שפקד את תנועת החירות בתקופה האחרונה גרם ללחצים על הליברלים להתנתק מהגוש. בגין מבהיר שהבעיות מבית נפתרות, וכי הגוש המאוחד יוכל לעמוד ככח ציבורי שאפשר להשען עליו.